Hebrew Translation: Hamas Fundraising & Revenue-Generation

English version unlocked & free to read as well

שלום לכולם! בצל מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, Insight Monitor, גוף מחקר בינלאומי בנושא

מימון טרור, הוציא סדרת כתבות על דרכי מימון הטרור של חמאס. בשל העניין הגובר בתחום בקרב הציבור הרחב בישראל, המאמר הראשון בסדרה תורגם לעברית וזמין בחינם.

המאמר הראשון בסדרה עוסק ספציפית במקורות גיוס הכספים של חמאס ובדרכי יצירת ההכנסה של הארגון. מאמרי ההמשך עוסקים באיך הארגון משתמש, מעביר, מאחסן, מנהל ומסתיר את כספו הרב. בכל אחד מהשלבים הללו ישנן דרכים שונות לסיכול מימון הארגון, ולכן חשוב לנתח כל שלב בנפרד.

מכיוון שזהו המאמר הראשון שמתורגם, נשמח לשמוע את דעתכם, האם הייתם רוצים לקרוא עוד על הנושא, ובמידה ואתם עוסקים בחקר מימון טרור, נשמח גם לשמוע את דעתכם המקצועית.

תודה רבה וקריאה מהנה, Insight Monitor 

מקורות גיוס הכספים ויצירת ההכנסה של חמאס: הזדמנויות בסיכול מימון הארגון

גיוס כספים והכנסות

בעוד שלחמאס היו עד כה הכנסות רבות, לארגון היו גם הוצאות על מספר רב של פעילויות הקשורות למתן שירותים אזרחיים ברצועת עזה. הכנסות הארגון מוערכות ביותר מ-590 מיליון דולר בשנה, אבל, ככל הנראה, רק חלק קטן מהן הוקצה לפעילות צבאית ופעולות טרור. השאר, כך מסתמן, הוקצה לתקציבים ארגוניים שונים (תחזוקה שלטונית) ומתן שירותים לתושבי הרצועה. אולם, כפי שהעידה מתקפת ה-7 באוקטובר, לחמאס יש הון גדול המיועד לפעילות צבאית, אשר מאפשר לארגון להוציא לפועל התקפות טרור גדולות, מתואמות וקטלניות.¹

חמאס מגייס כספים בעיקר באמצעות תרומות ממדינות (לדוגמא, מאיראן ומקטאר), תורמים עשירים, ורשתות תמיכה המזדהות עם הארגון (identity-based; כגון GazaNow). ההערכות אומדות את סכום התרומות האיראניות לחמאס בין 22 עד 70 מיליון דולר בשנה.² הערכות הן שאיראן מספקת מידי שנה כ-100 מיליון דולר לכלל ארגוני הטרור ברצועת עזה, אשר כוללים את הג'יהאד האיסלאמי וארגונים אחרים, כשרוב הכסף, יש להניח, מיועד לחמאס. כספים שמעביר כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניות (IRGC-QF) ככל הנראה מגיעים ישירות לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.

עד לאחרונה ישראל אפשרה לקטאר לספק לרצועת עזה סיוע הומניטרי בשווי מאות מיליוני דולרים דרך חמאס, בעוד שמדינות אחרות סיפקו כספי סיוע באמצעות הרשות הפלסטינית או סוכנויות האו"ם – תרומות עליהן חמאס הטיל מס (חמאס מרוויח יותר מתרומות שנשלחות ישירות דרך נתיבי התרומות שלו). גם טורקיה הואשמה במימון טרור של חמאס, לרבות באמצעות הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ותיאום (Turkish Cooperation and Coordination Agency). בנוסף, חמאס גייס למעלה מ-40 מיליון דולר³ באמצעות תרומות במטבעות קריפטו במהלך השנה האחרונה, אם כי לא ברור אם מדובר בתרומות ממדינות, או בתרומות מרשתות תמיכה המזדהות עם הארגון (כנראה שילוב של השתיים). חמאס אמנם בנה יכולת גיוס כספים באמצעות מטבעות קריפטו במשך שנים, אך ישראל זוכה להצלחה מסוימת בסיכול מימון שכזה. ב-2021 ישראל הכריזה על תפיסה של כמעט 850,000 דולר במטבעות קריפטו, ומידי כמה חודשים מכריזה על תפיסות נוספות של ארנקים דיגיטליים המקושרים לחמאס ולתורמיו.

Seizing Cryptocurrency

גם תורמים עשירים, במיוחד ממדינות המפרץ, מממנים את חמאס. מקור מימון נוסף של חמאס הוא מיסוי. חמאס מטיל מס על פעילות מסחרית בעזה ועל תרומות מחו"ל (חלק מתרומות אלו נעשות במטבעות קריפטו).⁴ חלק מהכנסות הארגון שמקורן במיסוי הן על הברחת סחורות לתוך רצועת עזה דרך המנהרות שהארגון הקים לאורך הגבול עם מצרים (לאחר סגירת הגבול הרשמי בין שתי הטריטוריות). כלומר, חמאס מרוויח הן מהמס שהמבריחים משלמים לארגון והן מהמיסוי על מכירת הסחורה בתוך רצועת עזה. מעבר לכך, מאז פתיחתו מחדש של מעבר הגבול הרשמי ב-2018, ההערכה היא כי חמאס גבה מיסים על סך יותר מ-12 מיליון דולר בחודש על סחורות מצריות שיובאו לעזה. ב-2022 חמאס נכנס למשבר כלכלי עקב עליית מחירי הנפט, משבר אשר יצר גירעון תקציבי שבעקבותיו הארגון שילם רק 60% מהמשכורות לעובדיו, והכנסות הארגון ממסים הסתכמו בכ-40 מיליון דולר לחודש בלבד (480 מיליון דולר בשנה). למרות זאת, ההערכות לגבי הכנסות הארגון ממיסוי לשנת 2022 עדיין מצביעות על עלייה משמעותית לעומת ההערכות של ההכנסות ממיסוי בשנים קודמות.

חלק מהכספים שחמאס גייס במהלך השנים היו דרך מיסוי והלבנת הון (בצורת סחורה) של מסחר לא חוקי, כפי שתיארנו במאמר מ-2018:

Hamas trade-based financing scheme disrupted

תיק ההשקעות של חמאס הוא אמצעי מימון נוסף של הארגון. במהלך השנים, הארגון צבר הון שמוערך בכ-500 מיליון דולר בנכסים, מהם חמאס יכול להפיק כסף נזיל. שיעור משיכה סולידי של כ- 4% בשנה יניב הכנסה שנתית של כ-20 מיליון דולר. יש להניח שכספים אלו מוקצים לזרוע הצבאית של הקבוצה.

חמאס וארגוני צדקה

ישנן האשמות רבות במערב כנגד ארגוני צדקה פלסטיניים בשל תמיכתם בחמאס. למשל, ארגון Holy Land Foundation for Relief and Development גייס, לכאורה, כ-57 מיליון דולר עבור חמאס בין השנים 1992 ו-2001. חברי הארגון נמצאו אשמים ב-108 סעיפים של העברות כסף לא חוקיות על סך כ-12 מיליון דולר לחמאס.⁵ עם זאת, פסק הדין לא היה מבוסס על מימון טרור באופן ישיר, אלא, ההאשמות היו בדבר העברת כספים לועדות צדקה (zakat) בשטחים הפלסטיניים. למרות שמטרותיהן המוצהרות של הוועדות היו בניית בתי חולים וטיפול ביתומים, בפועל, הן הוועדות והן הכספים שלהן נשלטו על ידי חמאס. התביעה טענה בהצלחה כי בשל העובדה שניתן לערבל (mix) כסף ואז לנתבו מחדש, מימון תנועת החמאס, גם אם לטובת מטרות הומניטריות, מאפשר לתנועה להשתמש בכסף למטרות טרור.

ביוני 2022, מנהל (Program Manager) פלסטיני בארגון הצדקה World Vision נמצא אשם ע"י מדינת ישראל בהפניית כ-50 מיליון דולר (41.5 מיליון ליש"ט) של תרומות לחמאס. עם זאת, יש לציין שתקציב ארגון הצדקה בעזה מוערך רק בכ-22.5 מיליון דולר. אי דיוקים נוספים בסעיפי האישום במקרה זה עוררו תהיות נוספות.

לרוב, ארגוני צדקה וארגונים ללא מטרות רווח ממדינות מערביות, המספקים סיוע הומניטרי לעזה, נבדקים בקפידה יתרה (scrutiny) עקב חשד למימון חמאס. במקרים רבים בהם אושש החשש לקשר בין ארגונים אלו לבין חמאס, הקשרים היו נסיבתיים בלבד, או שלא נמצאו מספיק ראיות מפלילות, ולכן נדרש ניתוח מעמיק יותר בכדי לקבוע אילו ארגוני צדקה, אם בכלל, אכן תומכים בחמאס.

סיכול גיוס הכספים של חמאס

שיטות גיוס הכספים של חמאס הן לרוב קשות לאיתור ולסיכול. הדרך הטובה ביותר לסכל תמיכה כספית מדינית היא לשלב דיפלומטיה (דרך ערוצים רשמיים ובלתי רשמיים) וכפייה (coercion) באמצעות סנקציות. בעוד שמדינות מסוימות עשויות להפסיק או לצמצם את תמיכתן בחמאס בעקבות מדיניות הסיכול המתוארת לעיל, הסבירות שמדינות כגון איראן יפסיקו או יצמצמו את תמיכתן נמוכה יותר.

בעוד שרשתות תמיכה מבוססות-זהות הן אינן מקור ההכנסה העיקרי של חמאס, דרך אחת לסכל גיוס כספים דרכן היא באמצעות הגדרת חמאס כארגון טרור ואכיפת הסנקציות הנלוות להגדרה שכזו (ברוב מדינות העולם חמאס אינו מוגדר כישות טרור). בנוסף, בעוד שלחקירתם ולשיבושם של רשתות התרומות לחמאס לא תהיה השפעה מכרעת על גיוס הכספים של הארגון, פעולות שכאלו יסייעו להפחית את ההכנסות והכסף הנזיל של הארגון.

סיכול זרימת כספי המיסוי על סחורה לגיטימית עלול להוביל לנזק משני ברצועת עזה, שכן המיסוי מתרחש על סחורה שנמכרת בתוך הרצועה. כלומר, פגיעה בהכנסת סחורה לגיטימית לעזה עלולה לפגוע קשות בכלכלה המקומית, ובעקבות כך לגרום להעמקת המשבר הכלכלי ברצועה, ולכל המשתמע מכך.

לעומת זאת, סיכול הכנסות הארגון מתיק ההשקעות שלו הוא דרך אפקטיבית למניעת גיוס כספים, שכן רבים מהנכסים שבבעלות הארגון נמצאים מחוץ לעזה (בעיקר במדינות כמו טורקיה וסוריה). לכן, ניתן לעקל את הנכסים ולסכל העברות כספיות הקשורות אליהם, ובכך למנוע מחמאס לצבור רווחים מנכסיו בחו"ל.

הסכום שחמאס מגייס דרך ארגוני צדקה הוא ככל הנראה נמוך. עם זאת, במסגרת מאמץ סיכול מימון הטרור של הארגון, מומלץ למדינות לבחון מקרוב את ארגוני הצדקה המגייסים כסף לעזה ולהבטיח שאותם ארגוני צדקה וארגונים ללא מטרות רווח מגייסים כסף לקבוצות ויחידים אשר אין להם קשר לארגון הטרור.

בעוד חמאס מנתב את מירב כספו למתן שירותים אזרחיים, במקרה של בחירה בין הוצאות אזרחיות לכאלו צבאיות, הארגון יתעדף את הישרדותו הצבאית. לכן, כל פגיעה בהכנסותיו של הארגון, קרוב לוודאי, תשפיע בראש ובראשונה על מימון ומתן השירותים האזרחיים, לפני שתהיה פגיעה במימון היכולות הצבאיות של הארגון. במובן מסוים, פגיעה במתן השירותים הציבוריים עלולה לגרום לירידה בתמיכה בארגוני טרור באופן כללי, אך בהקשר של פעולות ישראליות נגד חמאס, צמצום במתן השירותים האזרחיים לא צפוי להפחית תמיכה אזרחית בארגון בטווח הקצר.

שיטות אחרות להתמודדות עם גיוס הכספים של חמאס (כגון שיבוש העברות כספים בין מקורות של הארגון, או התמקדות בחשבונות הפקדת הכספים של הארגון) עשויות להיות יעילות יותר במאבק במימון התנועה מאשר התמקדות במנגנוני גיוס הכספים שלה.

המאמרים הבאים בוחנים שיטות העברה, אחסון, ניהול והסתרת הכספים של ארגון חמאס. Stay tuned!

1. ד"ר שלומית ווגמן רטנר מעריכה כי מתקפת ה-7 באוקטובר עלתה לחמאס מיליארדי דולרים

2. Jodi Vittori, Terrorist Financing and Resourcing, 2011 edition (New York, NY: Palgrave Macmillan, 2011), 73

3. מספר מקורות נקבו סכומים גבוהים יותר. הכתבה הזו מסכמת היטב את חילוקי הדעות. 

4. Daniel Byman, “How to Think About State Sponsorship of Terrorism,” Survival 65, no. 4 (July 4, 2023): 101–22, https://doi.org/10.1080/00396338.2023.2239060

5. Vittori, Terrorist Financing and Resourcing, 73